ברחנו לספרד. עיירה קטנה, שמיים תכלת, בוכים בהיר וחרישי, צופים בשוּק של יום שני. הים כהה ומר. הדמעות המלוחות של השמיים. לתפוס שלווה, להתרחק. להיות אורח. זה טוב להיות איש זר, אורח.         רכבת חשמלית, טוק-טוק, טוק-טוק, להתעורר עם התקתוק, פעם בשעה, הכל בסדר. המרפסות צפופות לים, נקי וריק. פשוט ואלגנטי. שָׁקַט וחולמני. … המשך לקרוא ברחנו